הירהורים של שנה חדשה: בינה, אחריות ואנושיות

הטכנולוגיות החדשות הופכת את הטכנולוגיה מכלי למהות. בפוסט קודם שלי תיארתי כיצד הטכנולוגיות הופכות לתוספת עוצמתית וחיובית לתחום האחריות התאגידית והזדמנות לקדם סוגיות חברתיות!

רבות דובר בשנה החולפת על טכנולוגית בינה מלאכותית Artificial Intelligence ) AI). שמה של הטכנולוגיה שורבב במקרי בוחן מדהימים עם פוטנציאל השפעה על האנושות כולה..באותה נשימה נקשר שמה גם בכמה בנבואות זעם. מסוקרנת מאד מהטככנולוגיה החכמה הזו ועם תחילתה של השנה החדשה מהרהרת בפוסט חגיגי זה, איך בינה מלאכותית תשפיע על הגדרת תחום האחריות תאגידית בכלל ועל עבודתינו כמנהלי אחריות תאגידית בפרט. אשמח גם להירהורים ותובנות נוספות מצידכם!

ראשית להגדרה … מטרתה של הבינה המלאכותית היא לגרום למכונות להתנהג בצורה שאנו, בני האדם, תופסים כאינטליגנטית. ההגדרה המדויקת של המונח אינה חד-משמעית אבל בהכללה אפשר לומר שבמקום שהמכונה תעשה את אותו הדבר בכל פעם, היא תתאים את עצמה למה שמתרחש בכל זמן נתון, כאלו היתה אדם המתרגל לסביבתו. צופים שיום אחד תכונות אלו ישנו את העולם העיסקי, אולם מומחים סוברים שהיום הזה הגיע והבינה המלאכותית כבר כאן, וטכנולוגיות שכבר קיימות מוטמעת אט אט בארגונים.

החוכמה משרטטת גבולות CSR חדשים

מסקרן כמה אחריות יגלו עסקים אל מול הטכנולוגיה המתקדמת בשנים הקרובות. שילוב האחריות הטכנולוגית כאחד ההיבטים של אחריות תאגידית נראה כיוון נכון לאור העובדה ש”אחריות” מוטמעת במהות התפקיד. כך במאמר שפירסמו בחודש שעבר שני בכירים במקינזי, וכותרתו: “האם בינה מלאכותית יכולה לעזור לחברה (Society) כמו שהיא עוזרת לעסקים?”. התשובה שלהם חיובית, אבל זאת בתנאי שמנהיגים עסקיים יאמצו אחריות חברתית טכנולוגית (Technological Social Responsibility – TSR) כמחויבות חדשה לעידן הבינה המלאכותית. במקינזי מציינים כי יש כל מיני היבטים ל-TSR, והם רק בתחילת הדרך של ההגדרות שלו. עם זאת, אפשר לקבוע כי זה סוג של הרחבה של האחריות התאגידית –לא רק לחסוך באנרגיה, למשל, אלא להביא בחשבון שהבינה המלאכותית היא טכנולוגיה עוצמתית מחד ליצירת בשפעה חברתית ומאידך עוצמתית מבחינת הסיכונים ולכן יש לנהל אותה באחריות ומעל לכל תמיד לשמור ולכבד את זכויותיהם של בני אדם:

• להבטיח שמערכות אוטונומיות לא פוגעות בחברה(Society) כחלק מאופן פעילותן
• לפקח על מידע שנאסף והגנה על השימוש בנתונים אישיים
• לקחת אחריות אלגוריתמית על פעילות המערכת כמו במקרה של מערכת החלטות אוטומטית
• ניהול ההשלכות החברתיות והכלכליות של AI כמו גידול באי-שוויון של כוח ועושר

יותר דאטה, יותר תובנות, יותר השפעה  

לחברות עם אסטרטגיית אחריות תאגידית טובה יש יתרון תחרותי מובהק! אבל בואו נודה, כמנהלי אחריות תאגידית קשה לנו לנהל את כמויות הנתונים בתחומים השונים. פעמים רבות גם ההשפעה שנוצרת על ידי תוכניות CSR אינה מגיעה למיצוי מלוא הפוטנציאל שלה. במאמר מרתק שפורסם לאחרונה בCSR JOURNAL על אחריות תאגידית ובינה מלאכותית, הם מתארים את התרומה של הבינה המלאכותית בעיבוד מידע המאפשר קבלת החלטות כדי לדייק עשייה ולייצר ערך באחריות התאגידית של הארגון .

להרחיב את האנושיות שלנו

טכנולוגיה אמנם יכולה לעזור, אך האדם הוא זה שמתווה את הדרך ואת הערכים אליהם אנו צריכים לכוון כחברה עסקית ואנושית. אחריות תאגידית תמיד הייתה פונקציה חברתית שמונעת על ידי אנשים. ניהול בעלי העיניין ,ניהול ממשקים ויצירת קואליציות הן בלב העשיה של אחריות תאגידית ובהן אינטליגנציה רגשית היא המפתח. מכונות תמיד יהיו מוגבלות כשמדובר בהבנת התרבות וידיעה מה עובד טוב ומה לא. עם זאת, בעזרת הבינה המלאכותית הטמעת אחריות תאגידית תהפוך פחות טקטית ויותר אסטרטגית. בזכות הטכנולוגיה לחברות העיסקיות הזדמנויות גדולות יותר להבין טוב יותר את בעלי העיניין שלהם. טכנולוגיה בלבד אינה מסוגלת לבנות מערכת יחסים מערכות יחסים מהימנות. התלויות ברגש ובאמפתיה אנושית. לכן מה שנדרש זהו איזון מודע של אינטראקציה בין אדם למכונה כשהקשר האנושי הוא קריטי לחיזוק ושמירה על קשרים משמעותיים עם בעלי העיניין שלנו .

ההתפתחות הטכנולוגית רק מחזקת את חשיבות האדם שמאחורי המכונה. אולם, אם אנו רוצים להישאר רלוונטיים בעולם האחריות התאגידית, עלינו להיות מוכנים לאמץ את כל מה שיש לבינה המלאכותית להציע לנו. שתהיה שנה של בינה (מלאכותית) ואחריות (אנושית) !