חשיבה עיצובית הכלי שלכם לאחריות תאגידית ב 2021

איך יוצרים מעורבות המעודדת יצירתיות, מעורבות בקהילה ופיתוח אישי? איך יוצרים תהליך בעל ערך הן לתושבי העיר בה אנו עובדים והן לעובדים עצמם? איך יוצרים מעורבות בעלת משמעות אישית לצד קבוצתית? איך יוצרים אימפקט חברתי רגשי? שאלות שמאתגרות אותי יום יום כמנהלת אחריות תאגידית.

לפני שלוש שנים הכרתי לראשונה את ה “חשיבה העיצובית” Design Thinking. כמי שפועלת שנים רבות מול הקהילה הכלי איפשר לי לפרוץ את המוכר השבלוני והידוע. משנה לשנה אני מתאהבת בו יותר. בעולם של שינוי תמידי ואי וודאות יש צורך לפתח יכולות . יכולות שילמדו אותנו ליישם פתרונות החוצים עולמות תוכן. חשיבה עיצובית היא ללא ספק אחת היכולות שאתם רוצים לתת לעצמכם מתנה בשנת 2021.

איך מחדשים ביחד?

אם אצטרך להגדיר במילה אחת את ההתנסות שלי עם חשיבה עיצובית בפעילות הקהילה שלנו באינטל אז אגיד שזה תהליך מרתק!! בתהליכים אלו אנו משלבים ביחד טכנולוגיה עובדים מתנדבים, תלמידים, גורמי עיריה ותושבים כולנו יחד במטרה לחשוב על אתגרים משותפים, גלובליים המופיעים גם כאן אצלנו, לוקאלית בעיר, בבית הספר או בעבודה. והתוצרים? חדשניים ויצירתיים!

מהי חשיבה עיצובית ?(Design Thinking) באחריות תאגידית ?

חשיבה עיצובית היא תהליך וגישה של חשיבה יצירתית, המתבססת על מתודולוגיה מעולם העיצוב עבור עולמות תוכן אחרים. אנחנו באינטל אימצנו אותה במסגרת הפעילות שלנו בקהילה. תהליך החשיבה המובנה והמשותף עוזר לנו לפתח רעיונות ולייצר ערך שהאדם (התלמידים\העובדיםהמתנדבים \התושבים) במרכז!

התהליך כולל חמישה שלבים:

1. אמפתיה –הבנת הצרכים של הקהילה והמתנדבים שלנו.
2. הגדרה – מציאת נקודת ממשק משותפת לעובדים המתנדבים ולקהילה .תובנה ברורה זו מאפשרת לנו להגדיר במה אנו הולכים להתמקד.
3. רעיונות –סיעור מוחות משותף לקהילה ולמתנדבים
4. אב טיפוס – יצירה משותפת של אב טיפוס של הרעיון.
5. בדיקה –בוחנים את הפיתרון מול קבלי היעד השונים.

קחו דוגמה: קראנו לזה “אתגר האוקסיטוצין”

האם ידעתם שבפגישה דרך המסך אנחנו משחררים רק 10% מהאוקסיטוצין שמשתחרר בפגישה פנים אל מול פנים?אם נבין איך עובדים מנגנוני הפעולה של האוקסיטוצין – הורמון האהבה, ושאר ההורמונים שמאחורי ההתנהגות החברתית שלנו, נוכל לסייע לעצמנו להפיג את תחושת הבדידות והניתוק הרגשי שכל כך מאפיינת את התקופה הזו. אז איך אנחנו יכולים להרגיש שייכים ומעורבים יותר במציאות המתקיימת במרחב המקוון ובין שלל מסכים הממלאים את חיינו?

עם האתגר החשוב הזה כולנו מתמודדים. גם אנחנו, עובדי אינטל שעובדים מהבית וגם תלמידות ותלמידי חטיבות ביניים, שלקחו חלק בפרויקט הדגל ההתנדבותי שלנו, “מחדשים ביחד” – תוכנית שמעניקה כלים ללקיחת אחריות אישית בשילוב יכולות טכנולוגיות, כאמצעי להעצמת החוסן הקהילתי.

בתהליך מובנה של Design thinking , מתנדבי אינטל, מורים ותלמידים מארבע הקהילות שלנו: בפתח תקווה, ירושלים, חיפה וקרית גת, חקרו לעומק את אתגר ‘החיבור החברתי מרחוק’ ועיצבו ביחד כיווני פתרון לסוגייה שמציקה להם באמת.

דובי משולב חיישני מגע שמתרגם את הגעגוע לחבר\ה לחיבוק מרחוק, ממשק מבוסס AI וטכנולוגיית זיהוי פנים ומחוות גוף שעוזר להבחין מתי אחד המשתתפים ‘התנתק’ מהמפגש ואף מציע רעיונות איך לחברם מחדש, עיצוב אוואטרים אישיים וחדרי המפגש הווירטואליים בהתאם לאווירה, למצב הרוח ואפילו למצב היומי של עור הפנים😊 – אלו הם חלק מהרעיונות היצירתיים שהתלמידים תכננו יחד עם המתנדבים. צפו בסרטון

התהליך הוא העיקר

החלק המשמעותי הוא התהליך. שיתוף הפעולה בין כל הצדדים, בשילוב ארגז כלים הכולל, בין השאר, חשיבה עיצובית, סטוריטלינג דיגיטלי, ועוד שיטות מעולמות תוכן יצירתיים מייצר בסופו של דבר פרוטוטייפ בעל ערך למשתמשים. אך לא זה העיקר. התהליך הוא העיקר. שם מתרחשת החוויה והלמידה. שם עולות התובנות ונוצרת ההשפעה. בתהליך, התושבים ועובדי אינטל עצמם רוכשים יכולות לחיים. יכולות כמו פתרון בעיות, תיעדוף, חשיבה יצירתית  ועבודת צוות.  העבודה המשותפת של התושבים, הגורמים בעירייה והטכנולוגיים מאינטל יוצרים אימפקט בעל משמעות אישית, קהילתית וחברתית בדרך לשינוי החברה לגרסה טובה יותר שלנו. זו ההגדרה שלי להשפעה חברתית!

רוצים עוד דוגמאות ? קראו פוסטים קודמים שלי בהם סיפרתי על פעילויות קהילה שבהם שילבנו תהליכי חשיבה עיצובית :

במשחק הקהילתי, מעורבות היא העיקר! פוסט לשואפים להשפיע ברמה העירונית

על ארבעה בקהילה: עירוניות, שותפות, דיאלוג וטכנולוגיה