יום הצמבו”ז” =”צמצום בזבוז המזון” שיזם ארגון ‘The Natural Step” צויין השבוע בישראל. בפוסט זה אספר איך רתמנו את החשיבה העיצובית ( Design Thinking ) שעליה כתבתי בפוסט קודם כחלק משיתוף פעולה עם תוכנית “סודקות את תיקרת הזכוכית” בקרית גת (קידום נערות למדעים) ללמידה חדשנית והעלאת מודעות לסוגיית הצמבו”ז- “צמצום בזבוז מזון”.
אפליקציית מציאות רבודה (AR) וסדרת סרטונים וידאו שיצרו הנערות בפרוייקט
https://drive.google.com/file/d/10e0Ot_-uT_4v3qDPxYnUUfkacmigwEcM/view?usp=sharing
בפעילות הקהילה שלנו אנו רוצים משלבים תהליך חשיבה עיצובית בסוגיות חברתיות וסביבתיות הנוגעות גם לנו כחברה עיסקית וגם לקהילה. סוגיית הצמבו”ז “צמצום בזבוז מזון” הועלתה לראשונה על ידי הנערות כסוגיה חברתית אמיתית שעניינה אותן ולא פחות גם את מתנדבות אינטל שרבות מהן בוגרות מתחום הכימיה והנדסת תהליך. השימוש המאסיבי בכלי אוכל חד פעמיים ותופעת בזבוז המזון מוכרת לנערות מארוחות שבת והן מפרוייקט ההזנה הבית סיפרי .
Design Thinking ו Digital storytelling
בסדרה של מפגשים, שכללו: תצפית שטח ותיעוד של שרשרת האספקה של מערך ההזנה בבית הספר וסדנאות design thinking ו Digital storytelling יצרו יחדיו המשתתפות קונספט חדש להזנה בבתי הספר, המציע חווית סעודה שהיא מקיימת יותר ומזמינה יותר לתלמידים ולמורים. בתכנית חקרו התלמידות והמנדסות המתנדבות מאינטל במשותף שאלות כמו: מה קורה לכלי פלסטיק מעבר לטמפרטורה של 80 מעלות? איך מצמצמים את השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בארוחות בבית הספר? האם תלמידים צריכים לאכול על אותו שולחן שבו הם יושבים ללמוד? מה אפשר לעשות כדי שארוחת הצהרים בבית הספר תהיה דומה יותר לסעודת שבת בבית? מה הופך חוויה של ארוחה במהלך טיסה למגניבה יותר מארוחה בכיתה?
התהליך
החוייה
” אחרי שנים שבהן חווינו בעצמנו את הארוחה בכלי פלסטיק חד פעמיים שמשאירה הרבה פסולת פלסטיק, ניילון ובעיקר המון מזון שלא נאכל, אנחנו רוצות לגרום לשינוי/שיפור באופן שבו מתנהלת הארוחה” כך תיארו הנערות שהשתתפו בתכנית את המוטיבציה שלהן לחולל שינוי.” במהלך העבודה המשותפת עם המהנדסות באינטל הבנו שאת הרעיונות שיש לנו מתוך ההתנסות האישית, אפשר לתרגם למציאות של חוויה אחרת – שהילדים לא יקבלו ממנה רק “הזנה” אלא יהפכו שותפים פעילים במפגש יומי של סעודה משותפת”.
התוצרים
למרות משבר הקורונה והפסקת הלימודים הסדירים המשיכו התלמידות והמהנדסות לפעול בצורה מקוונת והשלימו את התוצר: ערכה אישית של כלי אוכל רב-פעמיים, שעליה ‘טריגרים’ המפעילים באמצעות אפליקציית מציאות רבודה (AR) סדרת סרטונים וידאו שהן יצרו בעצמן, המתארות את חווית הסעודה החדשה.
שנצמצם צריכה ונבזבז פחות ונהנה מהסעודה !
תודה לחברת פרקסיס על השותפות בפרוייקט!