מיינדפולנס* בעבודה. כלי לפיתוח מודעות חברתית ?

* מיינדפולנס =  בעברית קשיבוּת, הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה

מודה. פעם מיינדפולנס היה נשמע לי קצת ניו אייג’ כזה. אבל לאחרונה העובדה שיותר מקומות עבודה מאמצים תוכניות מיינדפולנס לעובדים, מרתקת אותי! מחקרים רבים מדגישים את היתרונות של מיינדפולנס במקום העבודה כמו פיתוח יצירתיות, מיקוד במשימה והפחתת הלחץ בקרב העובדים, בעיקר מסקרנת אותי העובדה שתירגול מיינדפולנס מפתח גם מודעות חברתית. בפוסט זה אני מסכמת תובנות שאספתי בצעדים ראשוניים ללמוד את הנושא .

באינטל העולמית אימצו תוכנית מיינדפולנס בשם Awake@Intel כבר ב-2012. 1,500 העובדים אשר השתתפו בקורס שכלל 19 מפגשים התבקשו לדרג את רמות המתח והאושר שלהם על סולם מ-1 עד 10. בסוף המפגשים המשתתפים דיווחו כי הרמה הממוצעת של המתח שלהם צנחה בשתי נקודות, בעוד רמת האושר שלהם עלתה בשלוש נקודות. יתר על כן, הם דיווחו על עלייה של שתי נקודות ב-“גיבוש רעיונות חדשים, תובנות, בהירות מחשבתית, יצירתיות, יכולת מיקוד, איכות מערכות היחסים בעבודה ורמת התקשורת בפגישות ופרויקטים ומאמצים צוותיים,” כך על פי מחקר של אוניברסיטת צפון קרולינה.

העובדים הינם גם סוכנים ישירים של התאגיד כך שההשפעה היא הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. השלווה והרוגע שמייצר תרגול מיינפולנס מוציא מאנשים טוב וחמלה. בפוסט מרגש בבלוג של אינטל העולמית מתארת שרה איך תירגול מיינדפולנס הביא אותה להתנדב בקהילה ולתרגל מיינפולנס עם דיירי ההוסיפיס המקומי.

מתעמקת בנושא החלטתי  ללכת להרצאה בנושא. ומה יכול להיות יותר טוב מהרצאה מרתקת של יהודית כץ  על מיינדפולנס (מומלץ ביותר!). יהודית מנחה ומתרגלת כלים מהפסיכולוגיה החיובית, ציינה בהרצאה שבשנים האחרונות המחקר חושף יותר ויותר יתרונות פסיכולוגים ובריאותיים של יישום מיינדפולנס בחיינו ובעיקר כי הוא  מציע כלים פשוטים ליישום בחיי היום יום. לדוגמה: תרגיל פשוט לאכילה מודעת. היא חילקה לכל משתתף צימוק ונתנה לנו להחזיק אותו בין האצבעות ולהרגיש את התחושה, להביט במאכל, להריח אותו, למולל אותו ליד האוזן. איזה רעש נשמע? להכניס אותו לפה מבלי ללעוס – לשים לב למה שקורה בפה, למרקם, לטעם שלו. רק אחרי זמן מה הנחתה אותנו ללעוס ולבלוע. מעבר לזה שזה יכול לשרת גם אכילה רגועה יותר למי שמתאמץ לרדת במשקל…תרגיל זה מטפח  קשר מודע לאוכל שלנו ויכול לעזור  לנו לעשות בחירות טובות יותר בכל הקשור למה שאנו מכניסים לפה.

במינדפולנס אנחנו לומדים הסתכלות מושכלת, שקולה, חכמה ורחבה שמביאה בחשבון מספר רב של מרכיבים. נסו את תרגיל הצימוק בזוית חברתית. אם רגע לפני שאנחנו בולעים קוביית  שוקולד טעימה היינו חושבים על כל האנשים והמשאבים בשרשרת הכנת השוקולד – מי הבעלים של האדמה שבה גדלו פולי הקקאו? האם ילדים עובדים בחווה? האם לחקלאים משלמים שכר הוגן? כמה שמן ואיזה שמן יש בשוקולד? מה עומד לקרות לעטיפה אחרי שנזרקה לפח. התוצאות מפתיעות.. בעוד אנו מודעים לאתגרים הסביבתיים חברתיים ברמה האינטלקטואלית, אנחנו לא באמת מקשרים את זה לאוכל שבצלחת שלנו… או ברמת העסק, להשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות ולמערכות היחסים שלו עם כלל מחזיקי העניין.

בית הספר INSEAD למנהל עסקים ניסה לחקור כיצד אפשר לגרום למנהלים לעשות החלטות עם אחריות גם כלפי החברה והסביבה. הם השוו כמה גישות כמו ניהול דיונים בנושא, ניתוח תאורי מקרה, או להציג בישיבות הנהלה את החשיבות העיסקית באימוץ מדיניות של אחריות תאגידית . זה כמובן לא עבד. כי רק עוד ידע לא משנה התנהגות. הם גילו שתכניות אימון שמבוססות על מיינדפולס והתבוננות פנימה, שבהן בכלל לא דיברו על אחריות תאגידית, גרמו לשינוי משמעותי בהחלטות שקיבלו המנהלים שעברו אותן.

אם הייתי מסכמת תובנה מרכזית אחת שלמדתי על מיינדפולנס עד כה, היא שלתרגל מיינדפולנס גורם לנו להיות להיות יותר אכפתים! כשרמת האכפתיות עולה, הנטיה להחליט בפועל החלטות המתחשבות בסביבה ובקהילה גדלה!

אשמח לתובנות נוספות בהיבט של מיינדפולנס כתורם לפיתוח מודעות חברתית בעבודה מקוראים שמכירים מיינדפולנס  לעומק .תודה מראש!

אז לוקחת נשימה עמוקה ….ומאחלת לכולנו סופ”ש רגוע!